בניה ירוקה או בניה ברת קיימא הינם מושגים המתארים בניה מוקפדת יותר המתחשבת הן בדיירים והן בסביבה.

 

נהוג לחשוב שבניה ירוקה אינה באמת נחוצה, שהרי הסתדרנו כל כך הרבה שנים עם המבנים הקונבנציונאלים הקיימים ברחבי הארץ וכנראה שנצטרך לשלם יותר עבור בית ירוק, אז מה הטעם? תפיסה זו שגויה, בלמידת משטר הרוחות ובהעמדה נכונה של המבנה מול השמש, ניתן, בעלות אפסית, לשפר את יעילות הבנין באופן משמעותי. חלק מן האדריכלים הראשונים שפעלו בארץ יישמו טכניקות אלו ואחרות על מנת לשפר את איכות מרחב המחיה של הדיירים, טרום תקופת הטכנולוגיה והפתרונות המאולצים.

 

כאמור, בניין יכול להכפיל את יעילותו האנרגטית בהעמדה נכונה על פני השטח, במיקום וזיגוג נכון של הפתחים וביישום מעטפת בעלת התנגדות תרמית מתאימה. עלות הפעולות שציינתי זניחה בתקציב בניה והתשלום הנוסף חוזר לרוב כבר בשנה השניה. כמובן שאם אכפת לכם יותר מאיכות מרחב המחייה או מרחב העבודה שלכם, מומלץ לעקוב אחר הנחיות התקן הישראלי לבניה ירוקה 5281 ו-5282, שם מפורטים כלל הדרישות לבניה איכותית ומוקפדת יותר. לאחר בחינת מספר קריטריונים, התקן מזכה את המבנים המוגשים לביקורת בניקוד ועל פי התוצאה קובע את דרוג הבנין בסולם המבנים הירוקים. הליך הגשה לתקן ירוק הינו מעט מסורבל ודורש השקעה כספית נוספת. ההשקעה הנוספת אינה לחינם, בנין ירוק, בין אם מדובר במבנה צמוד קרקע או בנין משרדים, מאוזן ובריא יותר לשוכנים בו, מפחית את צריכת האנרגיה בכ-50% ומזהם משמעותית פחות את הסביבה. ברחבי העולם בנינים ירוקים נמכרים במחירים גבוהים יותר ממבנים קונבנציונאליים בזכות החומרים ברי הקיימא מהם נבנו וההקפדה היתרה על כל הפרטים המשמעותיים בבניה.

 

עקרונות הבניה הירוקה מלוים אותנו בכל תכנון. ישנם לא מעט סעיפים בתקן אותם מומלץ וניתן לקיים מבלי להגרר להוצאות בניה נוספות כמעט או בכלל. בניה ירוקה משקפת גם יצירתיות, קהילתיות וראיה לעתיד, ובאה לעזור לנו לתכנן נכונה את המחר. חלק מן הרשויות המקומיות בארץ החלו לא מכבר לדרוש עמידה בתנאי תקן 5281 לצורך קבלת היתר בניה או חלקיו. המועצה הישראלית לבניה ירוקה פועלת במרץ להטמעת התקן לבניה ירוקה כסטנדרט לבניה בישראל ושואפת לקפיצת מדרגה ברמת איכות המבנים ואמינותם.    

 

ניתן לצפות במאמרים נוספים בנושא בניה ירוקה: www.greenliving.co.il